"Free Palestine" אני פונה למחנה
למחנה ה"Free Palestine" אני פונה:
כשאני כותב שלפלסטינים אין אסטרטגיה מעשית למאבק מזוין, אני מקבל לא פעם תגובות (טיעונים, משובים, נאומים חוצבי להבות והתקפות) מאנשים במחנה ה"Free Palestine" כביכול (שרובם, לרוב, אינם פלסטינים), הטוענים: לפלסטינים יש זכות חוקית להשתמש בנשק נגד הכיבוש. לכך אני משיב:
מעולם לא אמרתי שלפלסטינים אין זכות להשתמש בנשק נגד הכיבוש – יש להם זכות כזו. אבל חשוב לי להבהיר את הדברים הבאים:
1. הזכות החוקית להשתמש בנשק נגד הכיבוש מתייחסת רק נגד מטרות צבאיות. הרג אזרחים הוא דבר אחר – זה נקרא טרור. אגב, זה כולל מתנחלים – הרג מתנחלים אזרחים הוא גם טרור, אף שהם מתיישבים בשטחים באופן בלתי חוקי. מעשה בלתי חוקי אחד לא הופך את הריגתם לחוקי.
2. עצם הזכות החוקית להשתמש בנשק נגד הצבא לא הופכת זאת להחלטה נכונה או נבונה. יש בחירות אחרות. נדמה לי שאין מנהיג פלסטיני שיכול להצדיק בפני עמו את כמות המוות וההרס (שעשתה ישראל) שהופכת את המאבק המזוין להחלטה חכמה או מוצדקת. השימוש באלימות מצד הפלסטינים נגד ישראל לא שחרר את פלסטין, לא הביא להקמת מדינה פלסטינית ולא הביא שלום עבור הפלסטינים – וגם לעולם לא יביא שלום להם. זו לא שאלה של זכויות חוקיות, אלא של אסטרטגיות פוליטיות נבונות.
מאחר שהזכרתי את מחנה ה"Free Palestine" כביכול, אני רוצה לצטט כמה מחבריי ועמיתיי הפלסטינים שאומרים למחנה הזה: השימוש בסיסמה "מהים עד הנהר, פלסטין תהיה חופשית" הוא הסיסמה הכי אנטי-פלסטינית שיש. רוב הפלסטינים יודעים ומבינים שבין הנהר לים חיים שני עמים על הארץ הזו, ואחד מהם לא ייפטר מהשני. אני מבין, כפי שכתב הפרופ' הפלסטיני רשיד ח'אלידי בספרו האחרון (מלחמת מאה השנים בפלסטין: היסטוריה של קולוניאליזם התיישבותי והתנגדות, 2017-1917), שהפלסטינים לעולם לא יוכלו להעניק לגיטימציה לציונות. עם זאת, פרופ' ח'אלידי כתב שהפלסטינים צריכים להתגבר על זה ולהתמודד עם המציאות של ישראל. כפי שסאמר סיניג׳לאווי אומר בצדק, הפלסטינים צריכים לשכתב את הנרטיב השקרי שלהם שמכחיש את הקשר של היהודים לארץ ישראל. כמוסלמים, הם חייבים לעשות זאת כי הם לא יכולים להתכחש לקוראן שלהם ולהיסטוריה שלהם. כפי שסאמר אומר – היהודים תמיד היו בארץ ותמיד היו מחוברים אליה, אבל, כפי שהוא מוסיף – אנחנו הפלסטינים צריכים להזכיר ליהודים שהם מעולם לא היו בארץ לבד – תמיד היו שם אחרים. והאחרים הם הפלסטינים.
לכן, כפי שסאמר ואני טוענים – הסיסמה והמטרות הנכונות צריכות להיות:
מהים עד הנהר, על שתי מדינות נבחר!
זוהי סיסמה פרו-פלסטינית, פרו-ישראלית, פרו-חיים ופרו-שלום.
(גרשון בסקין, מנהל שותף, הברית למען שתי מדינות, 9 ביולי 2025)