עזה צריכה לעבור לניהול פלסטיני כבר עכשיו
בהנחה שהמלחמה עם איראן מתקרבת לסיומה, הנשיא דונלד טראמפ ומועצת השלום חייבים כעת להחזיר את מלוא תשומת הלב לרצועת עזה. הסכנה ברורה: אם עזה תישאר בין הפצצות ישראליות לבין שלטון הטרור של חמאס, ואם יישום השיקום שלה יידחה עד לפתרון כל הסוגיות הפוליטית — הפסקת האש תקרוס, חמאס ירחיב את שליטתו על חלקים נוספים של הרצועה, ישראל תישאר בחלקים אחרים שלה ותושבי עזה ימשיכו לחיות בלא ביטחון, בלא קורת גג, בלא כבוד ובלא תקווה.
הסוגיה המרכזית שנותרה לא פתורה היא פירוק חמאס מנשקו. הארגון סירב לדון בפירוז לפני שישראל תעמוד בתנאי הפסקת האש, ובכלל זה נסיגה מלאה מעזה ומתן ערבויות בינלאומיות לכך שהלחימה לא תחודש. כלומר חמאס לא קיבל רשמית את התוכנית שהונחה בפניו. אבל אסור שהעזתים יוחזקו כבני ערובה בגלל סחבת או מו”מ אינסופי. גם ללא הסכם סופי עם חמאס, מועצת השלום חייבת להתחיל כבר עכשיו לנקוט צעדים בשטח.
הצעד הראשון צריך להיות כניסה מיידית של הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG) לאזור הירוק, שכיום בשליטת ישראל ומהווה 60%–70% משטח הרצועה. עזה זקוקה לסמכות אזרחית פלסטינית לגיטימית, שתתחיל לארגן שירותים, לשקם את המינהל הציבורי ולהראות לתושבים שיש חלופה לשלטון חמאס ולשליטת צה"ל.
לצד הוועדה יש לפרוס מיד באזור הירוק את כוח המשטרה הפלסטיני החדש שנמצא בהקמה. אי אפשר לדחות עד לסוף המו”מ עם חמאס את השבת החוק והסדר. השבתו תקושר לתחילתו של תהליך מדיני חדש. תושבי עזה צריכים לראות שוטרים פלסטינים במדים, שמגינים עליהם, מסדירים את התנועה, מונעים ביזה, מאבטחים מתקנים הומניטריים ואוכפים סדר ציבורי. ללא משטרה מתפקדת עזה תמשיך להישלט על ידי פחד מפני חמולות חמושות, ארגוני פשע וחמאס.
בה בעת על כוח הייצוב הבינלאומי, שגם הוא בתהליכי הקמה, להיפרס לאורך הקו הצהוב, בצד של האזור הירוק. כוח הייצוב והמשטרה הפלסטינית צריכים לתפוס עמדות שיאפשרו נסיגה ישראלית מדורגת. זה צורך ביטחוני וכורח פוליטי, שכן ישראל לא תיסוג כל עוד קיים ואקום שלטוני, והפלסטינים והקהילה הבינלאומית, ובכלל זה מועצת השלום, לא יסכימו לנוכחות צבאית ישראלית קבועה בעזה. כדי לגשר על הפער בין הצדדים נחוץ הסדר ביטחוני אמין: משטרה פלסטינית באזור הירוק, כוח ייצוב בינלאומי לאורך הקו הצהוב, ולוח זמנים ברור להמשך נסיגת ישראל.
מועצת השלום צריכה לקבוע כעת כי השלב הבא יכלול יצירת אזורים בטוחים בניהול פלסטיני, העברת אזרחים אליהם מרצון ובבטחה, מתן שירותים ותעסוקה, וצמצום השטח הנתון לשליטת חמאס וישראל.
במקביל לתחילת הממשל הרשמי של NCAG בעזה יש לפתוח בתהליך מסודר, שיאפשר לשני מיליון תושבי עזה שאינם אנשי חמאס ואינם חברים בארגונים חמושים כלשהם לעבור לאזור הירוק שתחת סמכות NCAG. יש להביא לכך שבאזורים שבשליטת חמאס יישארו רק אנשי חמאס חמושים וחמושים אחרים. בסופו של דבר הם יידרשו לפרוק את נשקם — או שכוח מוסמך יעשה זאת. עזה תפורז, וישראל תיאלץ לסגת ממנה לחלוטין.
יש להקים מיד אזורים הומניטריים באזור הירוק, שאינם רק ערי אוהלים. עליהם להיות קהילות זמניות מתוכננות, עם מחסה, מים, תברואה, חשמל, מרפאות, בתי ספר, מרכזי רווחה, נקודות חלוקת מזון ומרחבים ציבוריים בטוחים. תושבי עזה סבלו יותר מדי, אין להעבירם ממצוקה אחת לאחרת. האזור הירוק חייב לייצג את תחילתה של עזה חדשה — מסודרת, מוגנת, מנוהלת בידי פלסטינים ובעלת אופק פוליטי רחב.
יש להקים לאלתר מרכזי תעסוקה, ולהציע עבודה לכל עזתי שיעבור בדיקה ביטחונית ויחצה מן האזורים שבשליטת חמאס לאזור הירוק. היקף העבודה שתידרש במסגרת השיקום הוא עצום. ועבודה היא לא רק מקור הכנסה — היא כבוד, יציבות, וגם אחד הכלים החזקים ביותר להחלשת האחיזה של חמאס.
יש לתת למאות אלפי תושבי עזה בחירה אמיתית: להישאר לכודים באזורים שבשליטת חמאס וחשופים להמשך העימות, או לעבור לאזור המנוהל על ידי פלסטינים. התנועה הזאת חייבת להיות וולונטרית, מאורגנת ומוגנת. אסור שהיא תיראה כפויה. המסר צריך להיות פשוט: העתיד של עזה נבנה כאן תחת סמכות אזרחית פלסטינית, ועם הגנה ותמיכה בינלאומיות.
מועצת השלום חייבת גם לגייס כספים במהירות ובשקיפות. תורמים לא ישקיעו ברצינות בעזה ללא סמכות אמינה, מסגרת ביטחונית ברורה ומנגנון שיבטיחו שהכספים לא יגיעו לידי חמאס או לגורמים מושחתים אחרים. NCAG, בגיבוי מועצת השלום, צריכה להקים מערכות פיננסיות שקופות מההתחלה. כל דולר, אירו, שקל, דינר או מטבע דיגיטלי שיושקע בעזה חייב להיות ניתן למעקב — שאפשר יהיה לדעת לאן הולך הכסף.
עם הזמן יהיה צורך להתמודד גם עם הסוגיות הקשות של בעלות על קרקעות. זכויות קניין, בתים שנהרסו, תביעות משפחתיות, קרקעות ציבוריות ותכנון השיקום — כל אלה יחייבו הליכים משפטיים ומינהליים הוגנים. NCAG צריכה להתחיל כבר עכשיו להכין את המנגנונים לכך. אסור ששיקום עזה ייצור עוולות חדשות שיביאו לפיצוץ בעתיד.
כל זה חייב להיות קשור לאופק פוליטי פלסטיני רחב יותר. המטרה אינה ליצור עזה נפרדת ומנותקת מן התנועה הלאומית הפלסטינית, אלא לייצב אותה כחלק מהתחדשות לאומית, שתכלול ייצוג פלסטיני לגיטימי. לכן היעד של בחירות לאומיות פלסטיניות ב–1 בנובמבר 2026, כפי שהכריז יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, חשוב כל כך. כל מה שנעשה עכשיו בעזה צריך להיות קשור לתאריך הזה.
בשביל בחירות נחוצים ביטחון, חופש תנועה, רישום בוחרים מסודר, פלורליזם פוליטי, גישה לתקשורת ואמון ציבורי. אם עזה תישאר תחת שליטת חמאס, שליטת ישראל וכאוס מינהלי, לבחירות לא תהיה משמעות. אבל אם האזור הירוק יהפוך למרחב פלסטיני מתפקד, שמנוהל בידי פלסטינים, מוגן על ידי כוח הייצוב הבינלאומי, מקבל שירותים ממשטרה פלסטינית ומחובר ל־NCAG, עזה תוכל לחזור להיות חלק מתהליך פוליטי פלסטיני.
לטראמפ יש השפעה יוצאת דופן על ישראל, למועצת השלום יש לגיטימיות בינלאומית ולמדינות ערב, לאירופה ולקהילה הבינלאומית יש אינטרס למנוע מעזה לשוב למלחמה. אבל למנופי השפעה ולגיטימיים אין ערך אם אינם מתורגמים לפעולה. השלב הבא אינו יכול להיות עוד מסמך דיפלומטי. הוא חייב להיות משאיות, מקלטים, תחנות משטרה, מרפאות, בתי ספר, מקומות עבודה והסדרי ביטחון ברורים בשטח.
יש ללחוץ על חמאס להסכים לפירוז מלא. לא יכול להיות עתיד פלסטיני ריבוני אם פלגים חמושים מחזיקים בכוח להחליט על מלחמה ושלום. הסירוב של חמאס שיתק את עזה זמן רב מדי, ואסור שזה יימשך. מועצת השלום צריכה לפעול עכשיו היכן שהיא יכולה לפעול, לבנות היכן שהיא יכולה לבנות, ולאפשר לוועדה הפלסטינית למשול עכשיו היכן שהיא יכולה למשול.
תושבי עזה זקוקים להוכחה שיכול להיות להם עתיד אחר. ישראל זקוקה להוכחה שנסיגה אין פירושה חזרה ל–7 באוקטובר. הפלסטינים זקוקים להוכחה שעזה לא תישאר תחת מצור, כיבוש או שלטון מיליציות. האזור כולו זקוק להוכחה שהדיפלומטיה יכולה לייצר יותר מאשר הפוגות בין סבבי מלחמה.
ההוכחה הזאת חייבת להתחיל עכשיו, באזור הירוק. עזה אינה יכולה להמתין לתנאים מושלמים, יש ליצור תנאים באמצעות פעולה. מועצת השלום, ה־NCAG, המשטרה הפלסטינית, כוח הייצוב הבינלאומי, ארה”ב, ישראל, מדינות ערב והקהילה הבינלאומית חייבים לפעול יחד כדי לבנות את המרחב הבטוח והמתפקד הראשון בעזה, שינוהל בידי פלסטינים. משם, האזור הירוק שבשליטה פלסטינית חייב להתרחב, שליטת חמאס חייבת להצטמצם, צה”ל חייב לסגת (בשלבים) ויש לסלול את הדרך לבחירות לאומיות פלסטיניות בנובמבר. זוהי המשימה — לא עוד תוכנית, עוד ועידה או עוד הצהרות. היישום חייב להתחיל עכשיו.
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-06-25/ty-article-opinion/.premium/0000019e-ff72-d514-a9bf-ff7b99160000
שיכו לחיות בלא ביטחון, בלא קורת גג, בלא כבוד ובלא תקווה.
הסוגיה המרכזית שנותרה לא פתורה היא פירוק חמאס מנשקו. הארגון סירב לדון בפירוז לפני שישראל תעמוד בתנאי הפסקת האש, ובכלל זה נסיגה מלאה מעזה ומתן ערבויות בינלאומיות לכך שהלחימה לא תחודש. כלומר חמאס לא קיבל רשמית את התוכנית שהונחה בפניו. אבל אסור שהעזתים יוחזקו כבני ערובה בגלל סחבת או מו”מ אינסופי. גם ללא הסכם סופי עם חמאס, מועצת השלום חייבת להתחיל כבר עכשיו לנקוט צעדים בשטח.
הצעד הראשון צריך להיות כניסה מיידית של הוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG) לאזור הירוק, שכיום בשליטת ישראל ומהווה 60%–70% משטח הרצועה. עזה זקוקה לסמכות אזרחית פלסטינית לגיטימית, שתתחיל לארגן שירותים, לשקם את המינהל הציבורי ולהראות לתושבים שיש חלופה לשלטון חמאס ולשליטת צה"ל.
לצד הוועדה יש לפרוס מיד באזור הירוק את כוח המשטרה הפלסטיני החדש שנמצא בהקמה. אי אפשר לדחות עד לסוף המו”מ עם חמאס את השבת החוק והסדר. השבתו תקושר לתחילתו של תהליך מדיני חדש. תושבי עזה צריכים לראות שוטרים פלסטינים במדים, שמגינים עליהם, מסדירים את התנועה, מונעים ביזה, מאבטחים מתקנים הומניטריים ואוכפים סדר ציבורי. ללא משטרה מתפקדת עזה תמשיך להישלט על ידי פחד מפני חמולות חמושות, ארגוני פשע וחמאס.
בה בעת על כוח הייצוב הבינלאומי, שגם הוא בתהליכי הקמה, להיפרס לאורך הקו הצהוב, בצד של האזור הירוק. כוח הייצוב והמשטרה הפלסטינית צריכים לתפוס עמדות שיאפשרו נסיגה ישראלית מדורגת. זה צורך ביטחוני וכורח פוליטי, שכן ישראל לא תיסוג כל עוד קיים ואקום שלטוני, והפלסטינים והקהילה הבינלאומית, ובכלל זה מועצת השלום, לא יסכימו לנוכחות צבאית ישראלית קבועה בעזה. כדי לגשר על הפער בין הצדדים נחוץ הסדר ביטחוני אמין: משטרה פלסטינית באזור הירוק, כוח ייצוב בינלאומי לאורך הקו הצהוב, ולוח זמנים ברור להמשך נסיגת ישראל.
מועצת השלום צריכה לקבוע כעת כי השלב הבא יכלול יצירת אזורים בטוחים בניהול פלסטיני, העברת אזרחים אליהם מרצון ובבטחה, מתן שירותים ותעסוקה, וצמצום השטח הנתון לשליטת חמאס וישראל.
במקביל לתחילת הממשל הרשמי של NCAG בעזה יש לפתוח בתהליך מסודר, שיאפשר לשני מיליון תושבי עזה שאינם אנשי חמאס ואינם חברים בארגונים חמושים כלשהם לעבור לאזור הירוק שתחת סמכות NCAG. יש להביא לכך שבאזורים שבשליטת חמאס יישארו רק אנשי חמאס חמושים וחמושים אחרים. בסופו של דבר הם יידרשו לפרוק את נשקם — או שכוח מוסמך יעשה זאת. עזה תפורז, וישראל תיאלץ לסגת ממנה לחלוטין.
יש להקים מיד אזורים הומניטריים באזור הירוק, שאינם רק ערי אוהלים. עליהם להיות קהילות זמניות מתוכננות, עם מחסה, מים, תברואה, חשמל, מרפאות, בתי ספר, מרכזי רווחה, נקודות חלוקת מזון ומרחבים ציבוריים בטוחים. תושבי עזה סבלו יותר מדי, אין להעבירם ממצוקה אחת לאחרת. האזור הירוק חייב לייצג את תחילתה של עזה חדשה — מסודרת, מוגנת, מנוהלת בידי פלסטינים ובעלת אופק פוליטי רחב.
יש להקים לאלתר מרכזי תעסוקה, ולהציע עבודה לכל עזתי שיעבור בדיקה ביטחונית ויחצה מן האזורים שבשליטת חמאס לאזור הירוק. היקף העבודה שתידרש במסגרת השיקום הוא עצום. ועבודה היא לא רק מקור הכנסה — היא כבוד, יציבות, וגם אחד הכלים החזקים ביותר להחלשת האחיזה של חמאס.
יש לתת למאות אלפי תושבי עזה בחירה אמיתית: להישאר לכודים באזורים שבשליטת חמאס וחשופים להמשך העימות, או לעבור לאזור המנוהל על ידי פלסטינים. התנועה הזאת חייבת להיות וולונטרית, מאורגנת ומוגנת. אסור שהיא תיראה כפויה. המסר צריך להיות פשוט: העתיד של עזה נבנה כאן תחת סמכות אזרחית פלסטינית, ועם הגנה ותמיכה בינלאומיות.
מועצת השלום חייבת גם לגייס כספים במהירות ובשקיפות. תורמים לא ישקיעו ברצינות בעזה ללא סמכות אמינה, מסגרת ביטחונית ברורה ומנגנון שיבטיחו שהכספים לא יגיעו לידי חמאס או לגורמים מושחתים אחרים. NCAG, בגיבוי מועצת השלום, צריכה להקים מערכות פיננסיות שקופות מההתחלה. כל דולר, אירו, שקל, דינר או מטבע דיגיטלי שיושקע בעזה חייב להיות ניתן למעקב — שאפשר יהיה לדעת לאן הולך הכסף.
עם הזמן יהיה צורך להתמודד גם עם הסוגיות הקשות של בעלות על קרקעות. זכויות קניין, בתים שנהרסו, תביעות משפחתיות, קרקעות ציבוריות ותכנון השיקום — כל אלה יחייבו הליכים משפטיים ומינהליים הוגנים. NCAG צריכה להתחיל כבר עכשיו להכין את המנגנונים לכך. אסור ששיקום עזה ייצור עוולות חדשות שיביאו לפיצוץ בעתיד.
כל זה חייב להיות קשור לאופק פוליטי פלסטיני רחב יותר. המטרה אינה ליצור עזה נפרדת ומנותקת מן התנועה הלאומית הפלסטינית, אלא לייצב אותה כחלק מהתחדשות לאומית, שתכלול ייצוג פלסטיני לגיטימי. לכן היעד של בחירות לאומיות פלסטיניות ב–1 בנובמבר 2026, כפי שהכריז יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, חשוב כל כך. כל מה שנעשה עכשיו בעזה צריך להיות קשור לתאריך הזה.
בשביל בחירות נחוצים ביטחון, חופש תנועה, רישום בוחרים מסודר, פלורליזם פוליטי, גישה לתקשורת ואמון ציבורי. אם עזה תישאר תחת שליטת חמאס, שליטת ישראל וכאוס מינהלי, לבחירות לא תהיה משמעות. אבל אם האזור הירוק יהפוך למרחב פלסטיני מתפקד, שמנוהל בידי פלסטינים, מוגן על ידי כוח הייצוב הבינלאומי, מקבל שירותים ממשטרה פלסטינית ומחובר ל־NCAG, עזה תוכל לחזור להיות חלק מתהליך פוליטי פלסטיני.
לטראמפ יש השפעה יוצאת דופן על ישראל, למועצת השלום יש לגיטימיות בינלאומית ולמדינות ערב, לאירופה ולקהילה הבינלאומית יש אינטרס למנוע מעזה לשוב למלחמה. אבל למנופי השפעה ולגיטימיים אין ערך אם אינם מתורגמים לפעולה. השלב הבא אינו יכול להיות עוד מסמך דיפלומטי. הוא חייב להיות משאיות, מקלטים, תחנות משטרה, מרפאות, בתי ספר, מקומות עבודה והסדרי ביטחון ברורים בשטח.
יש ללחוץ על חמאס להסכים לפירוז מלא. לא יכול להיות עתיד פלסטיני ריבוני אם פלגים חמושים מחזיקים בכוח להחליט על מלחמה ושלום. הסירוב של חמאס שיתק את עזה זמן רב מדי, ואסור שזה יימשך. מועצת השלום צריכה לפעול עכשיו היכן שהיא יכולה לפעול, לבנות היכן שהיא יכולה לבנות, ולאפשר לוועדה הפלסטינית למשול עכשיו היכן שהיא יכולה למשול.
תושבי עזה זקוקים להוכחה שיכול להיות להם עתיד אחר. ישראל זקוקה להוכחה שנסיגה אין פירושה חזרה ל–7 באוקטובר. הפלסטינים זקוקים להוכחה שעזה לא תישאר תחת מצור, כיבוש או שלטון מיליציות. האזור כולו זקוק להוכחה שהדיפלומטיה יכולה לייצר יותר מאשר הפוגות בין סבבי מלחמה.
ההוכחה הזאת חייבת להתחיל עכשיו, באזור הירוק. עזה אינה יכולה להמתין לתנאים מושלמים, יש ליצור תנאים באמצעות פעולה. מועצת השלום, ה־NCAG, המשטרה הפלסטינית, כוח הייצוב הבינלאומי, ארה”ב, ישראל, מדינות ערב והקהילה הבינלאומית חייבים לפעול יחד כדי לבנות את המרחב הבטוח והמתפקד הראשון בעזה, שינוהל בידי פלסטינים. משם, האזור הירוק שבשליטה פלסטינית חייב להתרחב, שליטת חמאס חייבת להצטמצם, צה”ל חייב לסגת (בשלבים) ויש לסלול את הדרך לבחירות לאומיות פלסטיניות בנובמבר. זוהי המשימה — לא עוד תוכנית, עוד ועידה או עוד הצהרות. היישום חייב להתחיל עכשיו.
https://www.haaretz.co.il/opinions/2026-06-25/ty-article-opinion/.premium/0000019e-ff72-d514-a9bf-ff7b99160000