מסיבת העיתונאים האורווליאנית של נתניהו
השפה החדשה (דוברית) קמה לתחייה בזמן אמת בכל רחבי העולם
10 באוגוסט 2025
נתניהו קיים היום בישראל מסיבת עיתונאים ארוכה מאוד עם התקשורת הזרה. הוא הקדיש לה יותר זמן בדיבור ובתשובות לשאלות מאשר הקדיש לציבור בישראל במשך 22 חודשי מלחמת עזה גם יחד. היו פשוט יותר מדי שקרים מכדי לכסותם במאמר קצר. אך נתניהו הצטיין בהפצת הנרטיב האורווליאני של "המלחמה היא שלום" – שוב ושוב. האם מישהו באמת מאמין שהרג נוסף של אנשים בעזה והרס המעט שעוד עומד שם יביא לנו שלום? האם מישהו באמת מאמין שהרחבת המבצע הצבאי תציל את 20 החטופים הישראלים החיים ואת 30 החטופים החללים הנוספים כפי שהוא מבטיח? יותר משנה נתניהו אומר לנו שאנו כפסע מהניצחון המוחלט על חמאס. צריך רק לכבוש את בית החולים שיפא, שם חמאס מסתתר מתחת לאדמה. צריך רק לכבוש את חאן יונס. כיבוש רפיח יסיים את המלחמה. מסדרון פילדלפי מאיים על קיומה של ישראל ועלינו לשלוט בו. עוד ועוד שקרים. מישהו האמין לו?
מדוע נתניהו לא קיים מסיבת עיתונאים כה ארוכה ופתוחה בישראל לתקשורת הישראלית – בעברית? כי הוא לא יכול לספר את כל שקריו לציבור הישראלי – אנחנו יודעים את האמת. רוב עצום בציבור הישראלי אינו רוצה בהרחבת המלחמה – הוא רוצה בסיומה. הציבור רוצה הסכם עם חמאס שיחזיר את החטופים הביתה, גם במחיר שחרור אסירים פלסטינים, וגם בידיעה שלא כל פעיל חמאס יחוסל בידי ישראל. רוב הישראלים מבינים שהניצחון האמיתי על חמאס יהיה פוליטי – כאשר בעזה תוקם ממשלה פלסטינית טכנוקרטית שאינה חמאס, בתמיכה של נוכחות ביטחונית זמנית בהובלה ערבית. חמאס לא ישלוט, לא יאיים על ישראל, והוא למעשה הובס כבר לפני חודשים. חמאס יתפרק מנשקו בסופו של דבר – אך לא בידי ישראל. חמאס לעולם לא ייכנע לישראל, וכל עוד יש חיילים ישראלים בעזה – תהיה לו היכולת להרוג אותם. תכנית נתניהו היא להמשיך מציאות שבה המלחמה הזאת לעולם לא תיגמר.
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות עיקריות שעלו במסיבת העיתונאים.
רוב הביקורת נגד ישראל היא נכונה ב-100% ומוצדקת לחלוטין. ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה, ועליהם להסתיים כעת. חלק מהביקורת נגד ישראל הוא אנטישמי, ואנטישמיות היא פסולה בכל זמן ובכל מקום. כיום אין מסע ציד מכשפות בינלאומי נגד ישראל המונע מאנטישמיות. הביקורת הבינלאומית על ישראל מוצדקת נוכח המעשים המחרידים והפליליים של מדינת ישראל, שהפכו את עזה – ביתם של 2.3 מיליון בני אדם – לבלתי ראויה למגורים. ישראל מחקה תרבות שלמה, הפכה שני מיליון בני אדם לחסרי בית, מחקה כמעט את כל בתי הספר, האוניברסיטאות, המבנים הציבוריים, הספריות, המסגדים, הכנסיות, הכבישים, תשתיות המים והחשמל. אם כבר – הקהילה הבינלאומית לא עשתה די כדי לעצור את המלחמה הזו.
כדי להסיט את הביקורת, נתניהו נזכר במה שעשה העולם הנוצרי ליהודים לאורך ההיסטוריה, עד לשואה. זו הטקטיקה של ישראל – להסיט כל ביקורת בכך שמכנים אותה אנטישמית ומזכירים את זכר השואה. ההיסטוריה היהודית מלאה בדעות קדומות ובשנאת יהודים.
מדינת ישראל קמה לאחר השואה כדי להעניק לעם היהודי מקלט בטוח. אך בפועל, ישראל הפכה למקום הכי פחות בטוח ליהודים בעולם. אבל אין הכרח שכך יהיה. מאז תחילת המלחמה אני אומר – 7 באוקטובר חייב להיות קריאת השכמה לישראלים: אי אפשר לכבוש עם אחר במשך כמעט שישה עשורים ולצפות לחיות בשלום. אי אפשר לכלוא יותר משני מיליון בני אדם בשטח קטן כמו עזה, עם 80% עוני, ולצפות לשקט ושלווה. ישראל לא נתנה לעם הפלסטיני הזדמנות להקים מדינה משגשגת בעזה אחרי שיצאה משם ב-2005 – כפי שנתניהו טוען. ישראל סירבה לתאם או לנהל משא ומתן על עתידה של עזה עם נשיא פלסטין שנבחר ב-2005 בקמפיין נגד טרור ואלימות פלסטינית. ישראל יצאה מעזה ונעלה את שעריה, והבטיחה עתיד של ייאוש ועוני. ישראל נתנה את עזה לחמאס, והציבור הפלסטיני המתוסכל, הזועם והנמהר בחר בו – לאחר שזה מיתג עצמו מחדש כמפלגת השינוי והרפורמה, ולקח קרדיט על גירוש ישראל מעזה. הם לא היו אחראים לכך – הצלחת יוזמת ז’נבה, שהוצגה חודשים אחדים לפני הכרזת ההתנתקות על ידי אריאל שרון, היא שדחפה אותו לגבש את המהלך החד-צדדי של ההתנתקות. שרון לא היה פחות מחויב למנוע מדינה פלסטינית מנתניהו מאז 2009.
נתניהו לא רוצה שנראה את המציאות של מה שישראל עשתה בעזה. כן, הוא הודיע – אחרי זעזוע עולמי ולחץ אמיתי על ישראל עקב מניעת סיקור בינלאומי של המלחמה – שישראל תאפשר כניסת תקשורת זרה לעזה. אך מה שלא אמר הוא שהם ישובצו בתוך הצבא הישראלי, ולא יוכלו לדווח על מה שישראל לא רוצה שיראו. האמת תצא לאור בסופו של דבר – אי אפשר להסתיר לנצח את מה שישראל עשתה בעזה.
נתניהו רוצה שנשכח שהוא היה ראש ממשלת ישראל ביום שבו התרחש האסון הקשה ביותר בתולדותיה – ההתקפה החמורה ביותר על יהודים מאז השואה. הוא רוצה שנשכח שהוא נושא באחריות הראשית לכך שישראל לא הגנה על גבולה ב-7 באוקטובר. לא נשכח שלחמאס יש אחריות פלילית ישירה למתקפה ההיא, ושמאז 7 באוקטובר הם משלמים את המחיר על כך, לאחר שבחרו לצאת למלחמת התאבדות לאומית קולקטיבית. אך אסור לשכוח שנתניהו במשך שנים אפשר לחמאס לשלוט ולהתחזק בעזה, במימון של גורמים רבים – כולל קטר, לבקשתו – וכל זאת כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, על ידי הבטחת היעדר פרטנר פלסטיני לשלום. ישראל, תחת נתניהו, חתרה בעקביות תחת הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית (שאף היא נושאת באחריות רבה) והבטיחה שחמאס ימשיך לשלוט בעזה. ("חמאס הוא נכס והרשות הפלסטינית היא נטל" – כפי שאמר במפורש סמוטריץ', המצפן האידיאולוגי של הממשלה הנוכחית).
בדבר אחד נתניהו צדק – המלחמה הזו חייבת להסתיים; יש להחזיר את החטופים הביתה. אני מוסיף – ישראל חייבת להפסיק את ההרג וההרס בעזה, הצבא הישראלי חייב לשוב לגבול ישראל-עזה, והעם הפלסטיני חייב להבטיח שמפלצות כמו חמאס לא ישלטו בו עוד.
כולנו זקוקים לאתחול מחדש – והוא יתרחש רק אחרי שהמלחמה תסתיים. זה יקרה כאשר חמאס, נתניהו ואבו מאזן לא יהיו עוד המנהלים של גורלנו. זה יקרה מוקדם יותר ממה שרוב האנשים חושבים.