העסקה היחידה שמקובלת היא עסקה מלאה שתסיים את המלחמה
15 באוגוסט 2025
התקשורת הישראלית דיווחה הערב שחמאס הסכים לשוב למשא ומתן על מה שנקרא "עסקת ויטקוף" – עסקה גרועה שמחזירה חצי מהחטופים הישראלים (חיים ומתים) ומביאה להפסקת אש ל־60 יום. למיטב ידיעתי זה שקר. כשהתקיים המו״מ על הפסקת האש ל־60 יום בחודש שעבר ובחודשים שלפני כן, חמאס לא הבין מדוע ישראל מתעקשת לדרוש רק חצי מהחטופים – מדוע לא את כולם? אז התברר להם שהסיבה היא שנתניהו מסרב לסיים את המלחמה, ולכן ישראל לא תנהל משא ומתן על כולם. חמאס היה מבולבל מאוד, שכן כבר יותר משנה הוא הבהיר שרק סיום המלחמה ונסיגה מלאה של ישראל מעזה יביאו לשחרור כל החטופים.
באוקטובר 2024 הייתי בדוחא ושמעתי מתווכים הקטרים שחמאס היה מוכן לשחרר את כל החטופים בתמורה לאותן דרישות שיש לו היום: סיום המלחמה, ללא חיילים ישראלים בעזה, שחרור מוסכם של אסירים פלסטינים, הגברת היקף הסיוע ההומניטרי שייכנס לעזה ויחולק על ידי ארגונים בינלאומיים. כבר אז, כמו היום, וכפי שקיבלתי מחמאס באוגוסט 2024 בכתב, בערבית ובאנגלית, הצהרה שחמאס לא ימשול עוד בעזה, וממשלה פלסטינית מקצועית־טכנוקרטית תוקם, תקבל את כל הסמכויות, ולא תכלול את חמאס.
במהלך השבוע האחרון שהתה משלחת המשא ומתן של חמאס, כולל ראש המשלחת ח’ליל אל־חייה, בקהיר, שם נפגשו עם המודיעין המצרי, כולל ראשו, וגם עם המתווכים הקטרים שהיו גם הם בקהיר. לאורך השבוע נאמר לחמאס מהמתווכים שישראל תסכים רק לעסקה חלקית ולא ל"עסקת סיום מלחמה". אחר כך שמעו את נתניהו אומר שישראל תקבל רק עסקה מלאה לשחרור כל החטופים. הם גם שמעו שראש המוסד היה בקטאר ואמר לקטרים שישראל תסכים רק לעסקה מקיפה לשחרור כל החטופים. חמאס היה עוד יותר מבולבל. המתווכים לחצו לעסקה חלקית, אבל בחמאס חשבו שנתניהו רוצה עסקה מלאה. ואז נתניהו המשיך לדבר על כיבוש כל עזה, על ריבונות ישראלית על כל הגדה, ועל ארץ ישראל השלמה.
אין כאן שום תעלומה. נתניהו ממשיך למכור לנו את אותה שקר ישן שישראל תכניע את חמאס ואז כל החטופים ישובו הביתה. ישראל אמרה למתווכים שתקבל רק עסקה חלקית, רק כדי למשוך את המשא ומתן בזמן שהמלחמה תימשך. לנתניהו אין שום כוונה להגיע לעסקה עם חמאס, וחמאס לעולם לא ייכנע לישראל. בינתיים נתניהו שכנע את הנשיא טראמפ שאם ישראל תיסוג מעזה, חמאס הוא הכוח המזוין היחיד שימשיך לשלוט בעזה, ואז ישקם את כוחו ויאיים שוב על ישראל. זאת אף שחמאס מרוסק וללא יכולת צבאית ממשית לאיים על ישראל, וכל מנהיגיו הפוליטיים ורוב מפקדיו הצבאיים חוסלו, נתניהו ממשיך להפחיד את הציבור בישראל (ואת טראמפ) שאוקטובר 7 עלול לחזור. זה שכנע את טראמפ, ובאותו רגע הנשיא האמריקאי אמר: "ישראל תעשה מה שישראל צריכה לעשות. זו החלטה ישראלית".
הפצת הסרטונים של החטופים הישראלים רום ברסלבסקי ואביתר דוד, שנראו כקורבנות מחנות ריכוז ממלחמת העולם השנייה – מורעבים וגוססים – טלטלה את טראמפ רגשית. לאחר שראה את הסרטונים, היה נוטה הרבה יותר לאפשר לישראל להמשיך במלחמה – כל עוד היא מאפשרת הכנסת מזון לעזה. ויטקוף נשלח לישראל לוודא שזה קורה, ואף ביקר באחד מאתרי חלוקת הסיוע של קרן הסיוע ההומניטרי לעזה.
ממה ששמעתי מאנשי מפתח אמריקאים המעורבים במשא ומתן, ארצות הברית רוצה שהמלחמה תסתיים, אך היא מקבלת את הטענה של נתניהו שאין חלופה פלסטינית או ערבית מקובלת וישימה לחמאס בעזה. בעוד שלנתניהו ברור שאין לו רצון שיקום ממשל פלסטיני או ערבי בעזה שיקבל את תמיכת האזור, ארה״ב והעם הפלסטיני, האמריקאים כן מעוניינים שזה יקרה. עם זאת, מנקודת מבטי, זה לא יגיע מיוזמה אמריקאית אלא ממאמצים מצריים שנמשכים זמן רב. גורם בכיר בחמאס ומנהיג פלסטיני בכיר שאינו חמאס אמרו לי שכל הפלגים הפלסטינים כבר נפגשו מספר פעמים בקהיר והסכימו על מועצת ממשל פלסטינית לעזה – כולל שמות המועמדים – אך זה עדיין לא יוצא לפועל. אם חמאס וההנהגה הפלסטינית ברמאללה רוצים לסיים את המלחמה, עליהם לשכנע את טראמפ שהפתרון לשאלת השלטון בעזה ולמה שיעשה עם שרידי הכוח הצבאי של חמאס הוא ברור, מתקבל על הדעת וניתן ליישום.
במשא ומתן בקהיר ובדוחא, נציגי חמאס מתלבטים כל הזמן מה ישראל תקבל ומה תדחה. הם דנים עם המתווכים על גבולות הדרישות שלהם ביחס לדרישות ישראל. ישראל לא נמצאת בחדר, ובכל זאת קווי הגבול והדרישות שלה הם נושא הדיון. מה שחמאס עדיין לא מבין הוא שעליו לראות בחדר רק אדם אחד – דונלד טראמפ. כרגע אין להם צורך לנהל משא ומתן עם ישראל. אם חמאס באמת רוצה לסיים את המלחמה ולגרום לישראל לצאת מעזה, עליו ליזום ולהציג תכנית שלא רק כוללת שחרור כל 50 החטופים הישראלים בתוך 24–48 שעות (כפי שאמרו), לא רק שחרור אסירים פלסטינים (שבהם הוא מוכן לגמישות), לא רק סיום המלחמה ונסיגה מלאה – אלא גם הוכחה ברורה שתפקידו בניהול עזה הסתיים, ושהפסקת האש הארוכה פירושה שלחמאס לא תהיה יותר זרוע צבאית בעזה.
ישראל לא תיסוג מכל עזה בלי שתוקם בה ממשלה פלסטינית חדשה ומתפקדת, מחויבת להפסקת אש ארוכת טווח וללא יכולת לבנות כוח צבאי ולאגור או לייצר נשק. הממשלה החדשה, לפי מנהיגים ערביים ופלסטינים, תזמין כוח ביטחון בינלאומי בראשות ערבית לעזה, שיסייע בבניית שלטון החוק ובמניעת כל איום התקפי מעזה על ישראל וכל תקיפה של ישראל על עזה. זה לא יקרה בן לילה, אך הסכם כולל לסיום המלחמה יכול להיחתם מיידית. ניתן להכריז על סיום המלחמה, לשחרר את כל החטופים בתוך יומיים בתיאום עם שחרור אסירים פלסטינים, וישראל תיסוג בשלבים. מצרים כבר מכשירה כעת 5,000 שוטרים פלסטינים שניתן להציב בעזה תוך זמן קצר. ישראל תוכל להקים רצועת ביטחון בעומק 500–750 מטר לאורך גבול עזה־ישראל, עם מדיניות ירי על מנת להרוג, עד שלא יהיה עוד איום מעזה. חמאס יסכים לכך משום שלא יהיו עוד חיילים ישראלים בעזה.
לא ייכנס כסף בינלאומי או ערבי לשיקום עזה כל עוד חמאס בשלטון, והממשלה הפלסטינית החדשה שאינה חמאס פועלת. חמאס יודע זאת. מזון ותרופות יזרמו לעזה במהירות דרך ארגונים בינלאומיים, וקרן הסיוע ההומניטרי תחזור לארה״ב. כל זה אפשרי אם חמאס ישכנע את טראמפ שהצעתו לסיים את המלחמה, לשחרר את כל החטופים ולהפסיק כל תוקפנות נגד ישראל היא אמיתית. חמאס יכול להתחיל במתן מזון לחטופים ובהצגת סרטונים שלהם מקבלים טיפול רפואי, מזון ומים – לא כאירוע חד־פעמי – אלא עד שייחתם ההסכם והם ישוחררו. אם חמאס טוען שתושבי עזה מורעבים וכי החטופים מקבלים יחס זהה, הרי שהרעבתם של החטופים פועלת בניגוד למטרתו המוצהרת.
יש רק אדם אחד בעולם שיכול לסיים את המלחמה הזו – דונלד טראמפ. חמאס צריך להפנות אליו את היוזמה ואת ההצעה לסיים את המלחמה. חמאס גם יודע שעליו למסור את הצעתו ישירות לראש ממשלת קטר, כי הוא זה שיעביר לאמריקאים אם חמאס רציני ואמיתי בהצעתו. ואם יש קוראים שתוהים מדוע האמריקאים מקבלים את דברי הקטרים כפשוטם, לאחר שקטר ממנה ומארחת את חמאס ואל־ג׳זירה היא קול הקיצוניות האיסלאמית – זו המציאות המוזרה של העולם, של האזור, של ישראל וחמאס. טראמפ סומך על הקטרים.
סיום המלחמה בעזה מספיק כדי שטראמפ יקבל את פרס נובל לשלום – והוא גם יזכה בו ביושר. כשמלחמה זו תסתיים, אנו, אזרחי ישראל והעם הפלסטיני, חייבים לעשות סדר בבתים הפוליטיים שלנו. עלינו להדיח את כל המנהיגים הנוכחיים ולמצוא מנהיגים חדשים שיבטיחו שמלחמת עזה תהיה המלחמה הישראלית־פלסטינית האחרונה. כשזה יקרה, שני העמים יזכו בפרס יקר בהרבה מהנובל – נזכה כולנו בחירות, בשחרור, בביטחון ובכבוד שכולנו צריכים. וצריך להבין – אף צד לא יקבל זאת אם שני הצדדים לא יקבלו זאת.