סוף־סוף תוכנית לעזה

היום פרסם ניקולאי מלאדנוב, כנציג מועצת השלום, תוכנית פעולה בת 15 נקודות, אשר לראשונה מציגה מפת דרכים עקבית ומקיפה להתקדמות בשיקום עזה. התוכנית מתייחסת לצורך בכך שגם ישראל וגם חמאס ימלאו את התחייבויותיהן במסגרת ההסכם לסיום המלחמה בעזה.

הדבר כולל מנגנון הדרגתי והגיוני לפירוק הנשק, העברת השלטון וכל הסמכויות בעזה לידי הוועדה הלאומית לניהול עזה, סוגיות של סיוע הומניטרי, שיקום ונסיגה ישראלית מעזה. זוהי תוכנית שישראל וחמאס צריכות להסכים לה, ויש להתחיל ביישומה באופן מיידי.

לקח זמן רב להציג תוכנית כזו, וייתכן שיש בה מרכיבים שעדיין אינם מוגדרים במלואם, ואולי גם נקודות שחסרות בה — אך זוהי נקודת הפתיחה הטובה ביותר להפיכת המגמה של מה שמתרחש בעזה מאז הסיום הרשמי של המלחמה.

מלאדנוב וצוותו ראויים לקבל תגובות חיוביות על הצעד החשוב הזה. כעת יש להפעיל לחץ כבד מצד ארצות הברית על ישראל, ומצד קטר, מצרים וטורקיה על חמאס, כדי להבטיח את היישום המלא של התוכנית.

תוכנית בת 15 נקודות לעזה
ניקולאי א. מלאדנוב
22 במאי 2026

בעקבות התדרוך שהתקיים היום במועצת הביטחון של האו״ם, אני מפרסם בשפה פשוטה את המרכיבים המרכזיים של “מפת הדרכים להשלמת יישום תוכנית השלום הכוללת של הנשיא טראמפ לעזה”, הכוללת 15 נקודות.

נקודות 1–5: עקרונות
נקודות 6–11: ביטחון
נקודות 12–14: כוח הייצוב הבינלאומי ונסיגת צה״ל
נקודה 15: שיקום

נקודה 1: מחויבות להחלטת מועצת הביטחון 2803 ולתוכנית הכוללת

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מגדירה את מטרת התהליך כולו. היעד איננו רק לשמר הפסקת אש, אלא להוציא את עזה ממעגל קבוע של מלחמה וקריסה הומניטרית, ולהוביל אותה לעבר התאוששות, שיקום וממשל עצמי פלסטיני. התהליך מבוסס על השבת החיים האזרחיים למסלולם, שיקום הכלכלה והמוסדות של עזה, ויצירת נתיב אמין למימוש זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים ולהקמת מדינה. לפלסטינים יש זכות לדעת לאן התהליך הזה אמור להוביל.

נקודה 2: השלמת התחייבויות קיימות במסגרת הפסקת האש

מה משמעות הדבר:
נקודה זו קיימת משום שאי אפשר להתקדם ביישום כאשר התחייבויות שכבר ניתנו במסגרת הפסקת האש טרם הושלמו. הצעדים שהובטחו בתחילת הפסקת האש — לרבות סיוע הומניטרי, דלק, מעברים, מחסה, והצעדים שנכללו בהבנות שארם א־שייח׳ — חייבים להתבצע לפני המעבר לשלב הבא. המטרה כאן היא להבטיח שהיישום יחול על כל הצדדים, ושההתחייבויות ימומשו לפי סדרן. ההצעה בנויה סביב עקרון ההדדיות: התחייבויות של צד אחד קשורות להתחייבויות של הצד האחר, כאשר היישום מאומת שלב אחר שלב על ידי ועדת אימות היישום.

נקודה 3: אימות לפני התקדמות

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מבוססת על מציאות טרגית: האמון בין ישראלים לפלסטינים כמעט ואינו קיים. לכן התהליך אינו נשען על הבטחות בלבד. כל התחייבות של צד אחד מפעילה התחייבות של הצד האחר, וכל שלב חייב לעבור אימות עצמאי לפני שניתן להתקדם הלאה. אין מצפים מאף צד לנקוט צעדים בלתי הפיכים רק מתוך הנחה שהצד השני ימלא את חלקו בהמשך. מטרת מנגנון האימות היא להפוך את ההדדיות למעשית, מדידה ושלבית.

נקודה 4: תפקיד מועצת השלום, לשכת הנציג העליון והוועדה הלאומית לניהול עזה

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מסבירה את המבנה המעברי שנקבע במסגרת החלטה 2803, ואת אופן תפקוד המעבר האזרחי בעזה. הוועדה הלאומית לניהול עזה תשמש כמינהל האזרחי הפלסטיני המוביל, האחראי לניהול עזה בתקופת המעבר. לשכת הנציג העליון נועדה לחבר בין מועצת השלום לבין הוועדה הלאומית לניהול עזה, ולתאם בין המסלולים האזרחיים, הביטחוניים ומסלול השיקום של תהליך היישום. מטרתו הרחבה של מבנה זה היא לתמוך במעבר לממשל אזרחי פלסטיני מאוחד, בזמן שמאמצי השיקום והייצוב יוצאים לדרך. מועצת השלום ולשכת הנציג העליון הן מנגנונים בינלאומיים זמניים שנועדו לתמוך במעבר ולתאם אותו, ולא להחליף לצמיתות את הממשל הפלסטיני. לכן הוועדה הלאומית לניהול עזה אמורה לשמש כסמכות האזרחית הפלסטינית המעברית במהלך היישום, עד שרשות פלסטינית מתוקנת תוכל לשוב ולקבל אחריות.

נקודה 5: חמאס והממשל

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מפרידה בין פלגים חמושים לבין מוסדות שלטון, ובמקביל מגינה על עובדי הציבור והפקידים האזרחיים הרגילים. עזה לא תוכל להתאושש כל עוד קבוצות חמושות פועלות במקביל כרשויות שלטון. עם זאת, נקודה זו אינה מבקשת ענישה קולקטיבית או סילוק של עובדי ציבור רגילים מהחיים האזרחיים. מפת הדרכים קובעת במפורש כי יש לנהוג בעובדי הציבור כחוק, בהגינות ובכבוד. הכוונה היא להביא לסיום שלטון באמצעות מבנים חמושים — לא לפגוע בפרנסתם של עובדי ציבור.

נקודה 6: סמכות אחת, חוק אחד, נשק אחד

מה משמעות הדבר:
נקודה זו קובעת את העיקרון המנחה של המעבר: רק מוסדות פלסטיניים מוסמכים יפעילו סמכות ביטחונית בתוך עזה; רק גורמים מורשים יישאו נשק; קבוצות חמושות יחדלו מפעילות צבאית; ומבני הממשל והביטחון יאוחדו תחת סמכות אזרחית אחת. שום חברה אינה יכולה להשתקם באופן בר־קיימא כאשר כמה מבנים חמושים פועלים במקביל למוסדות אזרחיים.

נקודה 7: רפורמה במשטרה ושילוב

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מתמקדת בבנייה מחדש של השיטור האזרחי ובמניעת ואקום ביטחוני בתקופת המעבר. מפת הדרכים קוראת לבצע בדיקה וסינון של אנשי משטרה, לשלב שוטרים מיומנים במבנים אזרחיים, להציע תפקידים לא־חמושים או פיצוי במקרים המתאימים, ולהעביר את נשק המשטרה לשליטת הוועדה הלאומית לניהול עזה מיד עם כניסתה לרצועת עזה. המטרה היא לבנות מחדש את אכיפת החוק בהדרגה ובמקצועיות, תוך שמירה על הסדר הציבורי ומניעת קריסה מוסדית. מעבר מוצלח אינו יכול להתרחש אם השיטור האזרחי נעלם לפני שמוקמים מוסדות יציבים.

נקודה 8: תהליך הדרגתי של פירוק מנשק

מה משמעות הדבר:
ההצעה אינה קוראת לכניעה מיידית או לפירוק חד־צדדי מנשק. היא מציגה תהליך הדרגתי, בהובלה פלסטינית ובאימות בינלאומי, שיבוצע בהדרגה ועל פי לוח זמנים מוסכם. הנשק לא יועבר לישראל. ההצעה קובעת במפורש כי הנשק יועבר לפלסטינים הפועלים תחת הוועדה הלאומית לניהול עזה, לצד מנגנוני פיקוח בינלאומיים. התהליך נועד להתבצע באופן הדרגתי, אזור אחר אזור, בצמוד לצעדי יישום הדדיים, כולל נסיגה ישראלית הדרגתית והרחבת פעילות השיקום. עזה לא תוכל להשתקם באופן בר־קיימא כל עוד כמה מבנים חמושים ממשיכים לפעול במקביל למוסדות ממשל אזרחיים.

נקודה 9: נשק אישי לפי החוק הפלסטיני

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מבחינה בין תשתית מיליטנטית מאורגנת לבין נשק אישי. על פי מפת הדרכים, הוועדה הלאומית לניהול עזה תהפוך לסמכות הפלסטינית היחידה האחראית לרישום נשק, להנפקת רישיונות, לביטול רישיונות ולאיסוף נשק בלתי מורשה. התהליך יתבצע בהדרגה באמצעות תוכניות רכישה־חזרה, סיוע בשילוב מחדש ומנגנוני תמיכה חברתית. המטרה היא להעביר את הסדרת הנשק אל מוסדות החוק הפלסטיניים, במקום להותיר אותה מפוצלת בין כמה מבנים חמושים.

נקודה 10: תנאים למסירת נשק אישי

מה משמעות הדבר:
נקודה זו נועדה להתמודד עם חששות לביטחון אישי בתקופת המעבר. אף אדם לא יידרש לוותר על נשקו האישי לפני שיושגו ויאומתו אבני דרך מתאימות בתחום הביטחון והיישום על ידי הגופים המוסמכים. כך מובטח שהביטחון האישי יישמר לאורך כל תקופת המעבר. לכן התהליך מתוכנן להתבצע במקביל להקמת הסדרי ביטחון מתפקדים, ולא לפניהם. המטרה הרחבה היא למנוע אי־יציבות, פחד וקריסה ביטחונית במהלך היישום.

נקודה 11: הסכם שלום חברתי

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מבקשת למנוע אלימות פנים־פלסטינית בתקופת המעבר. מפת הדרכים כוללת התחייבויות להפסקת הרג פנימי, לאיסור פעולות נקם, לאיסור הפגנות חמושות ולסיום הפגנת כוח מזוין. המטרה היא להבטיח שהמעבר לא יהפוך למעגל של נקמה, תגמול או עימות פלגי.

נקודה 12: כוח הייצוב הבינלאומי

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מגדירה את תפקידו של כוח הייצוב הבינלאומי כמנגנון חיץ ותמיכה זמני במהלך היישום. על פי מפת הדרכים, כוח הייצוב הבינלאומי יתפרס בין אזורים שבשליטת ישראל לבין אזורים שבשליטה פלסטינית, יגן על פעולות הומניטריות, ויתמוך בתהליך פירוק הנשק. הכוח אינו מיועד לשלוט בעזה או לשמש כמשטרה שלה. הוועדה הלאומית לניהול עזה תישאר אחראית לשיטור ולמינהל האזרחי. מטרת כוח הייצוב היא להפחית חיכוך במהלך המעבר ולתמוך ביציבות בזמן שהמוסדות הפלסטיניים המעבריים מקבלים אחריות בשטח.

נקודה 13: נסיגה ישראלית בשלבים

מה משמעות הדבר:
נקודה זו קושרת ישירות בין הנסיגה הישראלית לבין יישום מאומת של תהליך פירוק הנשק. מפת הדרכים מחייבת את ישראל לנסיגה בשלבים על פי לוח זמנים מוסכם, הקשור להתקדמות מאומתת בפירוק הנשק ולפריסת כוח הייצוב הבינלאומי. העיקרון שמאחורי הסדר זה הוא הדדיות. ככל שהיישום מתקדם: כוחות ישראליים נסוגים, הוועדה הלאומית לניהול עזה בהובלה פלסטינית מקבלת אחריות, השיקום מתרחב, והממשל האזרחי גובר.

נקודה 14: אחריות פלסטינית באזורים מאושרים

מה משמעות הדבר:
נקודה זו מעבירה את האחריות לשמירה על הביטחון באזורים מאושרים ומפורקים לחלוטין מנשק לידי הרשויות האזרחיות הפלסטיניות תחת הוועדה הלאומית לניהול עזה. המטרה הרחבה היא להעביר את עזה בהדרגה לניהול ממשלתי וביטחוני תחת מוסדות מעבר פלסטיניים, במקום תחת עימות צבאי או מבנים חמושים מקבילים.

נקודה 15: שיקום

מה משמעות הדבר:
נקודה זו קושרת ישירות בין שיקום רחב־היקף לבין יציבות מאומתת ומינהל אזרחי. מימון ומאמצי בנייה גדולים לא יוכלו להתקדם באופן בר־קיימא באזורים שבהם מבנים חמושים מקבילים ממשיכים לפעול וחוסר היציבות נמשך. מפת הדרכים קושרת את השיקום ליישום מאומת, לממשל אזרחי ולמינהל מתפקד תחת הוועדה הלאומית לניהול עזה. עזה לא תוכל לעבור מסיוע הומניטרי חירומי להתאוששות אמיתית וארוכת טווח בלי יציבות, מוסדות אזרחיים מתפקדים, גישה לשיקום, ואמון בכך שניתן יהיה לקיים את מאמצי הבנייה לאורך זמן. ככל שהיישום יתקדם מהר יותר, כך תוכל עזה להתחיל מהר יותר לשקם בתים, בתי ספר, בתי חולים, תשתיות וחיים כלכליים בהיקף רחב.